1. א. א) ביום 18.11.11 ערך התובע יחד עם עמו ושני אחיו קניות וכאשר חזר מהקניות וביום שהיה גשום, החנה את רכבו במקום חניה צמוד למדרכה והוא ואמו העלו את המצרכים לביתו שני אחיו נשארו ברכב עד שייפסק הגשם.
ב) לטענת התובע, באותו זמן, שהוא ואמו עלו עם המצרכים ואחיו נשארו ברכב, פגע רכב אחר ברכבו ולאחר הפגיעה ברח מהמקום ורק במקרה, הייתה שם אישה, אשר המתינה שתתפנה חניה, ראתה את הפגיעה והצליחה לרשום את מספר הרכב של הפוגע ומסרה המספר לאחותו של התובע.
התובע ממשיך וטוען, שגם אחותו ראתה את הפוגע נכנס לרכבו לפני שפגע וכאשר התובע שב לרכב, הוא מצא את אחיו בוכים ולאח בן ה-5 אף היו סיוטים לתקופה מסוימת.
ב. א) היות והפוגע ברח מהמקום, הגיש התובע תלונה במשטרה ומסר את מספר הרכב ומסרו לו את שמו של הפוגע - הוא הנתבע מר יצחק זלאקה (להלן:" מר זלאקה"), אשר התגלה כקרוב משפחה של התובע.
לאחר גילוי הקרבה בין הפוגע ובין הנפגע, החלו להתערב קרובי משפחה אחרים להרגיע המצב וכאשר התובע שאל את מר זלאקה מדוע עשה את שעשה, השיב לו מר זלאקה, שזה בגלל הגשם החזק.
ב) התנהלה גם שיחה כיצד ניתן לעזור למר זלאקה ולא להפעיל את הביטוח ולצורך כך, הסתובב התובע עם מר זלאקה במספר מוסכים על מנת לקבל הצעת מחיר לתיקון הרכב ומר זלאקה ביקש מהתובע שייתן לו קצת זמן, משום שאז לא היה לו כסף.
התובע הסכים להמתין, אך היות ומר זלאקה דחה אותו מפעם בפעם עד כי בסופו של יום הודיע מר זלאקה, שאין הוא מוכן לתקן את רכב התובע.
משכך השיב מר זלאקה, החליט התובע ללכת לסוכן הביטוח שלו, אשר הזמין שמאי להערכת הנזק, הרכב הוכנס למוסך ותוקן בהתאם לממצאי חוות הדעת של השמאי.
ג. לאחר תיקון הרכב, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם את נזקיו בסך של 10,848 ש"ח.
2. הנתבעים סבורים, שדין התביעה להידחות ולהצדקת סברה זו, מעלים הנתבעים את הטענות העיקריות הבאות:
א. א) רכבו של הנתבע לא היה מעורב בתאונה עם רכב התובע במועד שצוין בכתב התביעה או בכל מועד אחר, יען כי לרכב הנתבע לא נגרם נזק כלשהו.
הנתבעים מכחישים את הטענה, ששכנה ראתה את הפגיעה ושרשמה את מספר הרכב והנתבעים אף ביקשו- בכתב ההגנה- מהתובע להביא את אותה שכנה לעדות.
ב) באשר לגובה הנזקים ברכב התובע, טוענים הנתבעים, שהנזקים לא הוכחו במידת ההוכחה הנדרשת, שכן התובע מסר עדות במשטרה ובעדותו העריך הוא את גובה הנזק לסך של 1,600 ש"ח והערכה זו הסתמכה על הצעות מחיר שקיבל התובע.
כמו כן, מפנים הנתבעים את תשומת לב בית המשפט לעובדה, שהאירוע הנטען על ידי התובע אירע ביום 18.11.11 ואילו שמאי בדק את רכב התובע ביום 11.3.12 ולכן, יש בריחוק הזמנים כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע ובין הנזק הנטען.
3. מבדיקת חומר הראיות עולות שתי עובדות חשובות המעוררות את השאלה, האם הנתבע היה מעורב בתאונה זו והאם הוא פגע ברכב התובע ועובדות אלו הן:
א. הנתבע הכחיש את מעורבותו בתאונה ובפגיעה ברכב התובע.
ב. א) אני מקבל את טענותיו של מר ערן חבר, נציג הנתבעים (להלן:"מר חבר"), שבעצם היו לו לתובע שתי ראיות חשובות, שעליהן הוא ביסס את תביעתו וראיות אלו הן:
הראיה האחת היא, עדות השכנה, אשר ראתה ורשמה את מספר הרכב אשר פגע ברכבו של התובע
והראיה השנייה היא, אותו פתק עליו רשמה השכנה את מספר המכונית.
ב) אני גם מקבל את טענתו של מר חבר, שעוד בכתב ההגנה השמיעו הנתבעים לתובע, שיש בדעתם לחקור את השכנה וביקשו מהתובע לזמנה להעיד בבית המשפט, אך התובע לא הביא אותה למסור עדותה.
4. השאלה העולה מהאמור לעיל היא, האם גם בהיעדר שתי הראיות הנ"ל, הוכיח התובע - במידת ההוכחה החלה עליו במשפט אזרחי- שאכן הנתבע הוא זה אשר פגע ברכב.